אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לנו להעניק לך את החוויה הטובה ביותר כשאתה מבקר באתר שלנו. על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות אלו.
עוסקים בספרות הזוהר לרבדיה השונים; בקבלת ימי הביניים – ובעיקר מקובלים וחיבורים מחוג הזוהר והרמב"ן, כר' יוסף אנג'לט ור' יצחק דמן עכו; בקבלת המאה ה16 – ובעיקר בקבלת רמ"ק ובדמותו של ר' חיים ויטל; ובקבלה נוצרית בהקשר השבתאי.
פרופ' אבישי בר-אשר עוסק בפרקים שונים בתולדות ספרות הסוד היהודית.
קרא עוד
מחקריו מוקדשים לחקר ספרות הקבלה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, וביניהם: "ספר משכן העדות לר' משה די ליאון: מחקר ומהדורה מדעית מוערת" שראה אור ב-2013 בהוצאת כרוב, לוס אנג'לס; וספרו "מסעות הנפש: גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים" שיצא ב-2019 בהוצאת מאגנס.
חוקר ומרצה בחוג למחשבת ישראל. עוסק במחקר האורתודוקסיה לגווניה בדגש על היצירה החרדית - הלכה, חסידות, מוסר והשקפה - בכל מגזריו של זרם זה: החסידים, הליטאים והספרדים.
קרא עוד
את התואר הראשון שלו עשה במשפטים ובפילוסופיה, במשך כשנה עבד כעורך דין וגם את עיסוקו בפילוסופיה לא זנח בשנים הבאות. את התואר השני עשה במחשבת ישראל בנושא 'דעת תורה ואמונת חכמים בהגות החרדית' (תשנ"ז). עבודת הדוקטורט שלו (תשס"ד) שימשה בסיס לספרו הראשון: 'החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית' (ירושלים תשע"א). את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת הרווארד (2005-2004).
מחקריו בתחום ההלכה בוחנים את הזיקות בין היצירה ההלכתית לבין העמדות האידאולוגיות והתיאולוגיות של הפוסקים, לעתים תוך הסתייעות בדגמים תיאורטיים מתחום הפילוסופיה של המשפט. בתחום החסידות הוא עוסק בעיקר בחסידות המאוחרת, ובה הוא בוחן את התחליפים שפיתחה התנועה לאידאלים המיסטיים של הדורות המוקדמים. בשנים האחרונות הוא אף היה שותף בקבוצת מחקר שכתבה את 'ההיסטוריה החדשה' של החסידות - חיבור מקיף על תולדות התנועה מראשיתה ועד ימינו, העומד כיום לפני סיום. ספר נוסף שלו בתחום החסידות, על חסידות קארלין במאה העשרים, התקבל לפרסום ונמצא בעריכה. לאחרונה פרסם ספר על תנועת המוסר הליטאית, המקיף בתמצות את תפיסותיהם הרעיוניות של אישיה המרכזיים מראשיתה ועד ימינו.
הוא חקר גם את צמיחתה והתפתחותה של החרדיות הספרדית וכן את פסיקות הרבנים הספרדים לנוכח המודרנה והמפעל הציוני. חיבוריו על ההשקפה החרדית דנו בתפיסת המנהיגות של החרדים ובתיאולוגיה הפוליטית שהיא משקפת, וכן ביחסם לציונות, למדינת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית. כמה ממחקריו בעניינים אלה נכתבו במסגרת תפקידו כחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, המתמקדים בעיקר בחברה החרדית בהווה ובעבר הקרוב. במסגרת החוג למחשבת ישראל הוא מלמד קורסים בנושאים הנזכרים, וכן את קורס המבוא 'המקורות הפילוסופיים של ההגות היהודית בעת החדשה', שעיקרו פילוסופיה כללית.
פרופסור בקתדרה בקבלה ע"ש גרשם שלום בחוג למחשבת ישראל וגם מלמד בחוג למדע הדתות. כיהנתי כראש החוג למחשבת ישראל בשנים תשע"ז-תשע"ח. קיבלתי את הדוקטורט בשנת תשס"א מטעם האוניברסיטה העברית ובהדרכת פרופסור משה אידל . תחומי מחקרי הם: קבלה מודרנית (מקבלת צפת ועד ימינו), מיסטיקה השוואתית, פסיכולוגיה של הדת.
קרא עוד
זכיתי בפרס נשיא האוניברסיטה ע"ש בן-פורת/פולאק על הצטיינות במחקר לשנת 2010 ובשנת 2014 קיבלתי את פרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וב2021 את פרס פולונסקי עבור יצירתיות ומקוריות במדעי הרוח מטעם הפקולטה למדעי הרוח. בשנים 2012-2011, שהיתי בשבתון באוניברסיטת ניו יורק וגם שהיתי לתקופות קצרות יותר בבית הספר ללימודים גבוהים בפריז ובאוניברסיטת המבורג. אני שותף-עורך של תרביץ: רבעון במדעי היהדות וחבר מועצה של The Journal of Jewish Thought and Philosophy
ד"ר טניה ורטמן עוסקת בחקר הפילוסופיה היהודית והקבלה בימי הביניים על רקע הפילוסופיה היוונית העתיקה והפילוסופיה המוסלמית של ימי הביניים.
קרא עוד
את עבודת הדוקטור שלה כתבה ד"ר ורטמן בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתם של פרופ' משה אידל וד"ר קטרינה ריגו בנושא "צורות האֵרוס האפלטוני בזוהר: מטמורפוזות של המטפיזיקה היוונית העתיקה בקבלה של המאה ה-13".
במהלך לימודיה לדוקטורט זכתה במענקי הצטיינות מטעם ה-Studienstiftung des Deutschen Volkes ומהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית. עם סיום עבודת הדוקטור זכתה ד"ר ורטמן במענק הצטיינות מקרן הזיכרון לתרבות יהודית, בפרס הצטיינות ע"ש פרופ' שלמה פינס ובמלגת בתר-דוקטורט של האקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים, והייתה עמיתת פולונסקי בשנים 2020-2018.
לפני לימודי הדוקטורט ד"ר ורטמן למדה פילוסופיה ומוסיקולוגיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עבודת המ"א שלה התמקדה בפילוסופיה היוונית העתיקה ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ינס הלפוואסן. לצד לימודיה אלה, היא למדה גם במכון למדעי היהדות בהיידלברג, ובנוסף היא בוגרת האקדמיה למוסיקה של מנהיים בהתמחות בפסנתר.
לצד העניין בהיסטוריה של הרעיונות ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים, עוסקת ד"ר ורטמן בבחינת יחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ובדרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם. היבטים אלה במחקריה באים לידי ביטוי בכמה מפרסומיה, כגון במאמרה "Spirit to Spirit: The Imagery of the Kiss in the Zohar and its Possible Sources" שראה אור בכתב העת Harvard Theological Review, במאמרה "וכבר ידעת ההפרש שבין אוהב וחושק: דירוג רגשי האהבה אצל רמב"ם ומקורו אצל אלע'זאלי" בכתב העת תרביץ, ולאחרונה במאמרה "Prime Matter as Wisdom in Geronese Kabbalah: Philosophical Precedents to the Elevated Ontological Status of the Hypostatic Female" בכתב העת The Journal of Religion.