check
סגל | החוג למחשבת ישראל

סנן לפי

צרו קשר

ראש החוגד"ר ריימונד ליכט
rwleicht@mail.huji.ac.il

יועצת לתואר בוגרד"ר קטרינה ריגו
caterina.rigo@mail.huji.ac.il

יועצת לתואר מוסמך: פרופ' מארן ניהוף
maren.niehoff@mail.huji.ac.il

רכזת החוג: גב' מאיה בן-שמחון
בניין מדעי הרוח, חדר 45402
קבלת קהל: יום א' 14:30-10:30, יום ב' 12:00- 14:30 ימים ג וד' 14:00-10:00
טלפון: 02-5883605 איימייל: mayabe@savion.huji.ac.il

כתובתנו:
החוג למחשבת ישראל
האוניברסיטה העברית, הר הצופים
ירושלים 9190501

סגל

אבישי בר-אשר

פרופ' אבישי בר-אשר

ראש התכנית במדעי היהדות
בניין רבין, חדר 1206. שעת קבלה: יום ד', 10:15-9:15

פרופ' אבישי בר-אשר עוסק בפרקים שונים בתולדות ספרות הסוד היהודית.

קרא עוד
מחקריו מוקדשים לחקר ספרות הקבלה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, וביניהם: "ספר משכן העדות לר' משה די ליאון: מחקר ומהדורה מדעית מוערת" שראה אור ב-2013 בהוצאת כרוב, לוס אנג'לס; וספרו "מסעות הנפש: גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים" שיצא ב-2019 בהוצאת מאגנס.

 

קראו פחות
בנימין בראון

פרופ' בנימין בראון

בניין רבין, חדר 1205. קבלה בתיאום מראש

חוקר ומרצה בחוג למחשבת ישראל. עוסק במחקר האורתודוקסיה לגווניה בדגש על היצירה החרדית - הלכה, חסידות, מוסר והשקפה - בכל מגזריו של זרם זה: החסידים, הליטאים והספרדים.

קרא עוד
את התואר הראשון שלו עשה במשפטים ובפילוסופיה, במשך כשנה עבד כעורך דין וגם את עיסוקו בפילוסופיה לא זנח בשנים הבאות. את התואר השני עשה במחשבת ישראל בנושא 'דעת תורה ואמונת חכמים בהגות החרדית' (תשנ"ז). עבודת הדוקטורט שלו (תשס"ד) שימשה בסיס לספרו הראשון: 'החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית' (ירושלים תשע"א). את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת הרווארד (2005-2004).

מחקריו בתחום ההלכה בוחנים את הזיקות בין היצירה ההלכתית לבין העמדות האידאולוגיות והתיאולוגיות של הפוסקים, לעתים תוך הסתייעות בדגמים תיאורטיים מתחום הפילוסופיה של המשפט. בתחום החסידות הוא עוסק בעיקר בחסידות המאוחרת, ובה הוא בוחן את התחליפים שפיתחה התנועה לאידאלים המיסטיים של הדורות המוקדמים. בשנים האחרונות הוא אף היה שותף בקבוצת מחקר שכתבה את 'ההיסטוריה החדשה' של החסידות - חיבור מקיף על תולדות התנועה מראשיתה ועד ימינו, העומד כיום לפני סיום. ספר נוסף שלו בתחום החסידות, על חסידות קארלין במאה העשרים, התקבל לפרסום ונמצא בעריכה. לאחרונה פרסם ספר על תנועת המוסר הליטאית, המקיף בתמצות את תפיסותיהם הרעיוניות של אישיה המרכזיים מראשיתה ועד ימינו.

הוא חקר גם את צמיחתה והתפתחותה של החרדיות הספרדית וכן את פסיקות הרבנים הספרדים לנוכח המודרנה והמפעל הציוני. חיבוריו על ההשקפה החרדית דנו בתפיסת המנהיגות של החרדים ובתיאולוגיה הפוליטית שהיא משקפת, וכן ביחסם לציונות, למדינת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית. כמה ממחקריו בעניינים אלה נכתבו במסגרת תפקידו כחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, המתמקדים בעיקר בחברה החרדית בהווה ובעבר הקרוב. במסגרת החוג למחשבת ישראל הוא מלמד קורסים בנושאים הנזכרים, וכן את קורס המבוא 'המקורות הפילוסופיים של ההגות היהודית בעת החדשה', שעיקרו פילוסופיה כללית.

קראו פחות
יהונתן גארב

פרופ' יהונתן גארב

מכהן בקתדרה בקבלה ע"ש גרשם שלום
עורך שותף בתרביץ
בניין רבין, חדר 3110. קבלה בתיאום מראש בדוא"ל

 

פרופסור בקתדרה בקבלה ע"ש גרשם שלום בחוג למחשבת ישראל וגם מלמד בחוג למדע הדתות. כיהנתי כראש החוג למחשבת ישראל בשנים תשע"ז-תשע"ח. קיבלתי את הדוקטורט בשנת תשס"א מטעם האוניברסיטה העברית ובהדרכת פרופסור משה אידל . תחומי מחקרי הם: קבלה מודרנית (מקבלת צפת ועד ימינו), מיסטיקה השוואתית, פסיכולוגיה של הדת.

קרא עוד
זכיתי בפרס נשיא האוניברסיטה ע"ש בן-פורת/פולאק על הצטיינות במחקר לשנת 2010 ובשנת 2014 קיבלתי את פרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וב2021 את פרס פולונסקי עבור יצירתיות ומקוריות במדעי הרוח מטעם הפקולטה למדעי הרוח. בשנים 2012-2011, שהיתי בשבתון באוניברסיטת ניו יורק וגם שהיתי לתקופות קצרות יותר בבית הספר ללימודים גבוהים בפריז ובאוניברסיטת המבורג. אני שותף-עורך של תרביץ: רבעון במדעי היהדות וחבר מועצה של The Journal of Jewish Thought and Philosophy

קראו פחות
משה הלברטל

פרופ' משה הלברטל

בניין רבין, חדר 3312

פרופ' מן המניין בחוג למחשבת ישראל ובחוג לפילוסופיה. תחומי המחקר: פילוסופיה יהודית ומחשבת חז"ל הקלאסית והרומנטית.

ורטמן

ד"ר טניה ורטמן

פילוסופיה של ימי הביניים בעולם היהדות והאסלאם והקבלה הקדומה על רקע הפילוסופיה היוונית
בנין רבין, חדר 3210

ד"ר טניה ורטמן עוסקת בחקר הפילוסופיה היהודית והקבלה בימי הביניים על רקע הפילוסופיה היוונית העתיקה והפילוסופיה המוסלמית של ימי הביניים.

קרא עוד
את עבודת הדוקטור שלה כתבה ד"ר ורטמן בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתם של פרופ' משה אידל וד"ר קטרינה ריגו בנושא "צורות האֵרוס האפלטוני בזוהר: מטמורפוזות של המטפיזיקה היוונית העתיקה בקבלה של המאה ה-13".

במהלך לימודיה לדוקטורט זכתה במענקי הצטיינות מטעם ה-Studienstiftung des Deutschen Volkes ומהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית. עם סיום עבודת הדוקטור זכתה ד"ר ורטמן במענק הצטיינות מקרן הזיכרון לתרבות יהודית, בפרס הצטיינות ע"ש פרופ' שלמה פינס ובמלגת בתר-דוקטורט של האקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים, והייתה עמיתת פולונסקי בשנים 2020-2018.

לפני לימודי הדוקטורט ד"ר ורטמן למדה פילוסופיה ומוסיקולוגיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עבודת המ"א שלה התמקדה בפילוסופיה היוונית העתיקה ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ינס הלפוואסן. לצד לימודיה אלה, היא למדה גם במכון למדעי היהדות בהיידלברג, ובנוסף היא בוגרת האקדמיה למוסיקה של מנהיים בהתמחות בפסנתר.

לצד העניין בהיסטוריה של הרעיונות ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים, עוסקת ד"ר ורטמן בבחינת יחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ובדרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם. היבטים אלה במחקריה באים לידי ביטוי בכמה מפרסומיה, כגון במאמרה "Spirit to Spirit: The Imagery of the Kiss in the Zohar and its Possible Sources" שראה אור בכתב העת Harvard Theological Review, במאמרה "וכבר ידעת ההפרש שבין אוהב וחושק: דירוג רגשי האהבה אצל רמב"ם ומקורו אצל אלע'זאלי" בכתב העת תרביץ, ולאחרונה במאמרה "Prime Matter as Wisdom in Geronese Kabbalah: Philosophical Precedents to the Elevated Ontological Status of the Hypostatic Female" בכתב העת The Journal of Religion.

 

קראו פחות
מארן ניהוף

פרופ' מארן ניהוף

יועצת ללימודי מוסמך
בניין רבין, חדר 3111. שעת קבלה: יום ג', 12:15-11:15

מארן ר. ניהוף מכהנת כפרופסור מן המניין בקתדרה ע"ש מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ניהוף עשתה את לימודיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטה החופשית בברלין ובאוניברסיטאות אוקספורד והארוורד, ומתמחה במחקר רב-תחומי של היהדות ההלניסטית וספרות חז"ל, של הנצרות המוקדמת ושל התרבות היוונית-רומית.

קרא עוד
ניהוף זכתה בפרס לאופולד-לוקאס לשנת 2022, ויזמה קבוצת מחקר במרכז סכוליון (האוניברסיטה העברית, 2022-5), בנושא "עלייתן של אליטות מקומיות בשלהי העת העתיקה: בין מערב למזרח". ניהוף זכתה גם במענק הקרן הלאומית למדע לפרויקט מחקר על "היהדות ההלניסטית בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. מעבר למקורות חז"ל" (2021-2024). בספטמבר 2021 ניהוף תישא את הרצאת קרן קארל פרידריך פון סימנס במינכן. בסמסטר האביב 2021, היא תתארח באוניברסיטת קיימברידג' כ"חוקרת בופור", וכאורחת המחלקה ללימודים קלאסיים. מאז שנת 2019 היא מובילה פרויקט מחקר על מקומו של הזמן בעיצוב הזהות היהודית בשלהי העת העתיקה, במסגרת פרויקט כרונוי במרכז הרב-תחומי איינשטיין בברלין. במהלך סמסטר החורף 2019-20 כיהנה כעמיתת מחקר ע"ש מרטין הנגל באוניברסיטת טובינגן, גרמניה. בשנה האקדמית 2017-8, שימשה כראש קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים, בנושא "האני ואינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה, (יחד עם ישי-רוזן צבי).

 

תחומי המחקר:

פילון מאלכסנדריה

ניהוף שוקדת כעת על חיבורו של פילון "על שכל אדם ישר הוא בן חורין", שאותו היא מתרגמת מחדש לאנגלית ומפרשת באופן שיטתי במסגרת סדרת הפירושים לכתבי פילון בהוצאת בריל. במאמר חדש ניהוף מראה כי החיבור נכתב בהקשר המשלחת של פילון לרומא, ומציג את הפילוסופיה היוונית ואת היהודית באדרת רומית. טיוטה ראשונה של הפירוש לסעיפים 98-130 בחיבור, אשר עוסקים במשוררים וספרים רומים-יוונים, מצביעה על תרומתו הייחודית של פילון לדיונים הערים בתקופה בין מלומדים רומים-יוונים. עבודתה של ניהוף על חיבורו זה של פילון ניזונה ממחקריה הקודמים. שני ספריה האחרונים, הראשון, על פרשנות המקרא והלמדנות ההומרית באלכסנדריה (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2011); השני, ביוגרפיה אינטלקטואלית של פילון מאלכסנדריה (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2018; תרגום לעברית, 2021), זכו בשנים 2011 ו-2019, בהתאמה, בפרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח; השני שבהם, ה"ביוגרפיה", זכה גם בפרס השני ע"ש ג'ורדן שניצר של האגודה למדעי היהדות. כעמיתת מחקר ע"ש מרטין הנגל באוניברסיטת טובינגן אירגנה ניהוף כנס בינלאומי בנושא "פילון ומחברים יווניים אחרים באימפריה הרומית". הכנס נדחה בשל התפרצות מגפת הקורונה, ומתוכנן להתקיים במאי 2022, בטובינגן. בשלב מוקדם יותר של עבודתה, ערכה ניהוף שני כרכים בסדרה העברית של כתבי פילון האלכסנדרוני, אשר חתמו את תרגום כל כתביו מיוונית לעברית. גיליון קרוב של כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל" שבעריכתה יוקדש לפילון.

היהדות ההלניסטית בשלהי העת העתיקה (במיוחד בקיסריה)

בהמשך למספר מאמרים פרי עטה, ניהוף שוקדת על פרויקט מחקר חדש שיחשוף את היהדות ההלניסטית בארץ ישראל אשר שגשגה לצידה של תרבות חז"ל, אך לא השתמרה בכתבים עצמאיים. היא תעשה שימוש במקורות מגוונים מהקשרים דתיים שונים אשר עד כה נקראו במנותק אלה מאלה בשל מגבלות דיסציפלינריות ולשוניות. מקור משמעותי חדש הוא כתב יד שהתגלה לאחרונה וכולל את דרשותיו של אב הכנסייה  אוריגנס על ספר תהלים . כתב יד זה טרם זכה לתרגום לשפות מודרניות ושופך אור חשוב על חיי התרבות והדת של קיסריה במאה השלישית. ניהוף כבר חשפה היבטים תרבותיים ראשונים של הדרשות, כגון התיאטרון והמשחקים האולימפיים. פרויקט מחקר זה יוביל את עבודתה במסגרת קבוצת המחקר במרכז סכוליון על אליטות בשלהי העת העתיקה.

אגרת פאולוס אל הרומים בהקשרה ההיסטורי

בהמשך למספר מאמרים, ניהוף ניגשת לשלב את אגרת פאולוס אל הרומים במכלול הספרות העתיקה אשר פונה בשפה היוונית לקהלים רומים. בתוך כך משמש פילון כמפתח לבירור המאפיינים הרומים בפרשנות המקרא ובהגות של פאולוס. השוואה מדויקת של פאולוס ופילון מצביעה על אוריינטציה רומית הולכת וגוברת של שני המחברים היהודיים. מחקר זה גם מבהיר תהליכים של היפרדות בין היהדות לנצרות, כמו גם את עלייתה של הסופיסטיקה השנייה.

 

עריכה מדעית:

ניהוף משמשת כעורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", אשר שלושת גליונותיו הקרובים יתמקדו בנושאים ספציפיים: "בריאות, סביבה וטיפוח הגוף", "פילון האלכסנדרוני", ו"תרבות הויכוח בתולדות המחשבה היהודית". היא גם ערכה את הקובץ העברי "וזאת ליהודה : קובץ מאמרים המוקדש לחברנו, פרופ' יהודה ליבס" (בשיתוף עם רונית מרוז ויהונתן גארב; הוצאת מוסד ביאליק, 2012). הפעילות הענפה של ניהוף בשפות אחרות כוללת את הפרויקטים הבאים: היא עורכת עמיתה של הלקסיקון לעת העתיקה ולנצרות שיוצא בשפה הגרמנית, ובין היתר כתבה בו מחדש את הערך "אנטישמיות" לקראת מהדורתו האלקטרונית אשר צפויה להתפרסם בקרוב. במבוא לערך זה מצביעה ניהוף על הפגמים בולטים, בהשפעתה של האידיאולוגיה הנאצית, אשר העכירו את הכרכים הראשונים של הלקסיקון במהדורתו המקורית. ניהוף ערכה גם מספר קבצי מחקרים רב-תחומיים, ביניהם קובץ על אינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה (בשיתוף עם יהושע לוינסון; הוצאת מוהר סיבק, 2019); קובץ שעסק במסעות במזרח הרומי (הוצאת מוהר סיבק, 2017); קובץ על חיבורו של פילון "על הגירת אברהם" (בשיתוף עם ריינהרדט פלדמאייר; הוצאת מוהר סיבק, 2017); קובץ מאמרים נוסף על פרשנות הומרוס ופרשנות המקרא בעת העתיקה (הוצאת בריל, 2012). כמו כן, ניהוף יסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת, ופוליטיקה בעולם היווני-רומי", בהוצאת מוהר סיבק, ומכהנת בועדות העורכים של סדרת הספרים "מקורות ומחקרים ביהדות הקדומה" (הוצאת מוהר סיבק), ושל כתב העת "דת באימפריה הרומית" (הוצאת מוהר סיבק).

 

מענקי מחקר:

עבודתה של ניהוף זכתה לתמיכתם של מוסדות רבים, ביניהם הקרן הלאומית למדעים (7 מענקים), המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, מרכז איינשטיין "כרונוי" בברלין, הקרן הישראלית-גרמנית, קרן הומבולדט וקרן תיסן. 

 

ביבליוגרפיה נבחרת:

בעברית:

  • פילון האלכסנדרוני. ביוגרפיה אינטלקטואלית (ירושלים תשפ"א).
  • (עורכת) כתבי פילון האלכסנדרוני, כרכים 4ב' ו5א', (ירושלים תשע"ב, תשע"ה).
  • (עורכת) וזאת ליהודה. קובץ מחקרים המוקדש לחברנו, פרופ' יהודה ליבס (ירושלים תשע"ב, יחד עם רונית מרוז ויהונתן גארב).
  • "חוקר תהלים יהודי בגלוסה של אוריגנס: בעקבות היהדות ההלניסטית בקיסריה", ציון תשפ"ב.
  • "תחרויות אתלטיות כסממנים של זהות דתית בקיסריה. תובנות מהדרשות החדשות של אוריגנס, הסופיסטיקה השנייה וספרות חז"ל." ייצא לאור בהיסטוריה.

בשפות אחרות:

  • Philo of Alexandria, Every Good Man is FreeTranslation, Introduction and Commentary (Brill, Forthcoming).
  • Bible Exegesis and Homeric Scholarship in Alexandria (Cambridge 2011, paperback 2014) 
  • Philo of Alexandria. An Intellectual Biography (New Haven 2018, German translation Tübingen 2019, Hebrew  translation 2021, Italian and French translations forthcoming) 
  • Self, Self-Fashioning and Individuality in Late Antiquity (Tübingen: Mohr Siebeck, 2019), ed. together with Joshua Levinson
  • Homer and the Bible in the Eyes of Ancient Interpreters (Leiden, Brill 2012), ed.
  • Journeys in the Roman East: Imagined and Real (Tübingen, Mohr Siebeck, 2017), ed.
  • Abrahams Aufbruch. Philon von Alexandria, De Migratione Abrahami (SAPERE 30; Tübingen: Mohr Siebeck, 2017), ed. together with Reinhard Feldmeier.

 

קראו פחות
אבינועם רוזנק

פרופ' אבינועם רוזנק

בניין רבין, חדר 1212. שעת קבלה: יום ד', 16:00-14:30

מרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל ובמרכז מלטון לחינוך יהודי. כיהן כראש החוג בין השנים 2010-2013. תחומי המחקר: פילוסופיה של ההלכה, ציונות דתית, הגות יהודית בעת החדשה ופילוסופיה של החינוך היהודי.

קרא עוד

מחברם של חמישה ספרים: ההלכה הנבואית (מאגנס, 2007); הרב קוק (זלמן שזר, 2006); ההלכה כמחוללת שינוי (מאגנס, 2009); סדקים (רסלינג 2013), הגיונות במחשבת ישראל (זלמן שז"ר, 2015) ועורכם של תשעה קבצים מחקריים בתחום עיסוקו.

קראו פחות
קטרינה ריגו

ד"ר קטרינה ריגו

יועצת לתואר בוגר
בניין רבין, חדר 3311. קבלה בתיאום מראש

מרצה בכירה בחוג למחשבת ישראל וראש החוג לשעבר.

קרא עוד
כתבה את עבודת הדוקטור הראשונה באוניברסיטת טורינו, איטליה (1993) ואת עבודת הדוקטור השנייה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העבריתבירושלים (1996). את לימודי הפוסט-דוקטורט עשתה במכון אלברטוס מגנוס בבון, גרמניה (2000-1999 - במימון קרן הומבולדט). מלמדת בחוג למחשבת ישראל מאז שנה"ל תשס"א (בשנת תשס"ב זכתה במלגת אלון).

תחומי המחקר העיקריים שלה הם הפילוסופיה היהודית בימי-הביניים והזיקות ההדדיות בין הפילוסופיה היודית לסכולסטיקה הלטינית. חקרה הוגים ונושאים כגון ר' יהודה רומנו, ר' משה מסלירנו, אלברטוס מגנוס, השפעת 'מורה הנבוכים' על הסכולסטיקה הלטינית והשפעת הסכולסטיקה הלטינית על הפילוסופיה היהודית במאות ה-13 וה-14. היא שוקדת על ההוצאה לאור של חיבוריו ותרגומיו (מלטינית לעברית) של ר' יהודה רומנו, הגנוזים עדיין בכתבי-יד. במסגרת החוג היא מלמדת קורסים בתחום הפילוסופיה היהודית בימי-הביניים וכן את קורס המבוא: "המקורות הקלאסיים של הפילוסופיה היהודית בימי-הביניים". החל מסוף שנת תשע"ב היא עורכת את כתב-העת 'תרביץ' יחד עם פרופ' שולמית אליצור ופרופ' מנחם קיסטר והחל משנת תשע"ה היא חברת הוועד הפועל של עמותת 'מקיצי נרדמים'.

קראו פחות