פרופ' משה הלברטל
פרופ' מן המניין בחוג למחשבת ישראל ובחוג לפילוסופיה. תחומי המחקר: פילוסופיה יהודית ומחשבת חז"ל הקלאסית והרומנטית.
פרופ' מן המניין בחוג למחשבת ישראל ובחוג לפילוסופיה. תחומי המחקר: פילוסופיה יהודית ומחשבת חז"ל הקלאסית והרומנטית.
ד"ר טניה ורטמן עוסקת בחקר הפילוסופיה היהודית והקבלה בימי הביניים על רקע הפילוסופיה היוונית העתיקה והפילוסופיה המוסלמית של ימי הביניים.
במהלך לימודיה לדוקטורט זכתה במענקי הצטיינות מטעם ה-Studienstiftung des Deutschen Volkes ומהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית. עם סיום עבודת הדוקטור זכתה ד"ר ורטמן במענק הצטיינות מקרן הזיכרון לתרבות יהודית, בפרס הצטיינות ע"ש פרופ' שלמה פינס ובמלגת בתר-דוקטורט של האקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים, והייתה עמיתת פולונסקי בשנים 2020-2018.
לפני לימודי הדוקטורט ד"ר ורטמן למדה פילוסופיה ומוסיקולוגיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עבודת המ"א שלה התמקדה בפילוסופיה היוונית העתיקה ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ינס הלפוואסן. לצד לימודיה אלה, היא למדה גם במכון למדעי היהדות בהיידלברג, ובנוסף היא בוגרת האקדמיה למוסיקה של מנהיים בהתמחות בפסנתר.
לצד העניין בהיסטוריה של הרעיונות ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים, עוסקת ד"ר ורטמן בבחינת יחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ובדרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם. היבטים אלה במחקריה באים לידי ביטוי בכמה מפרסומיה, כגון במאמרה "Spirit to Spirit: The Imagery of the Kiss in the Zohar and its Possible Sources" שראה אור בכתב העת Harvard Theological Review, במאמרה "וכבר ידעת ההפרש שבין אוהב וחושק: דירוג רגשי האהבה אצל רמב"ם ומקורו אצל אלע'זאלי" בכתב העת תרביץ, ולאחרונה במאמרה "Prime Matter as Wisdom in Geronese Kabbalah: Philosophical Precedents to the Elevated Ontological Status of the Hypostatic Female" בכתב העת The Journal of Religion.
יהודה ליבס הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה ע"ש גרשם שלום בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר דוקטור של האוניברסיטה העברית. נושא עבודת הדוקטור שלו: פרקים במילון ספר הזוהר (בהדרכת גרשם שלום).
עומר מיכאליס הוא עמית בתר-דוקטורט ע"ש מנדל במדעי הרוח במרכז מנדל סכוליון. את תואר הדוקטור קיבל מאוניברסיטת תל אביב בשנת תשע"ט על עבודתו שעסקה בנושא שיח המשבר ומפנה המסורת בהגות היהודית בימי הביניים.
פרופ' מן המניין בחוג למחשבת ישראל ובחוג לתלמוד. תחומי המחקר: תלמוד ירושלמי, אמונות ודעות חז"ל
מארן ר. ניהוף מכהנת כפרופסור מן המניין בקתדרה ע"ש מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ניהוף עשתה את לימודיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטה החופשית בברלין ובאוניברסיטאות אוקספורד והארוורד, ומתמחה במחקר רב-תחומי של היהדות ההלניסטית וספרות חז"ל, של הנצרות המוקדמת ושל התרבות היוונית-רומית.
ניהוף שוקדת כעת על חיבורו של פילון "על שכל אדם ישר הוא בן חורין", שאותו היא מתרגמת מחדש לאנגלית ומפרשת באופן שיטתי במסגרת סדרת הפירושים לכתבי פילון בהוצאת בריל. במאמר חדש ניהוף מראה כי החיבור נכתב בהקשר המשלחת של פילון לרומא, ומציג את הפילוסופיה היוונית ואת היהודית באדרת רומית. טיוטה ראשונה של הפירוש לסעיפים 98-130 בחיבור, אשר עוסקים במשוררים וספרים רומים-יוונים, מצביעה על תרומתו הייחודית של פילון לדיונים הערים בתקופה בין מלומדים רומים-יוונים. עבודתה של ניהוף על חיבורו זה של פילון ניזונה ממחקריה הקודמים. שני ספריה האחרונים, הראשון, על פרשנות המקרא והלמדנות ההומרית באלכסנדריה (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2011); השני, ביוגרפיה אינטלקטואלית של פילון מאלכסנדריה (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2018; תרגום לעברית, 2021), זכו בשנים 2011 ו-2019, בהתאמה, בפרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח; השני שבהם, ה"ביוגרפיה", זכה גם בפרס השני ע"ש ג'ורדן שניצר של האגודה למדעי היהדות. כעמיתת מחקר ע"ש מרטין הנגל באוניברסיטת טובינגן אירגנה ניהוף כנס בינלאומי בנושא "פילון ומחברים יווניים אחרים באימפריה הרומית". הכנס נדחה בשל התפרצות מגפת הקורונה, ומתוכנן להתקיים במאי 2022, בטובינגן. בשלב מוקדם יותר של עבודתה, ערכה ניהוף שני כרכים בסדרה העברית של כתבי פילון האלכסנדרוני, אשר חתמו את תרגום כל כתביו מיוונית לעברית. גיליון קרוב של כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל" שבעריכתה יוקדש לפילון.
בהמשך למספר מאמרים פרי עטה, ניהוף שוקדת על פרויקט מחקר חדש שיחשוף את היהדות ההלניסטית בארץ ישראל אשר שגשגה לצידה של תרבות חז"ל, אך לא השתמרה בכתבים עצמאיים. היא תעשה שימוש במקורות מגוונים מהקשרים דתיים שונים אשר עד כה נקראו במנותק אלה מאלה בשל מגבלות דיסציפלינריות ולשוניות. מקור משמעותי חדש הוא כתב יד שהתגלה לאחרונה וכולל את דרשותיו של אב הכנסייה אוריגנס על ספר תהלים . כתב יד זה טרם זכה לתרגום לשפות מודרניות ושופך אור חשוב על חיי התרבות והדת של קיסריה במאה השלישית. ניהוף כבר חשפה היבטים תרבותיים ראשונים של הדרשות, כגון התיאטרון והמשחקים האולימפיים. פרויקט מחקר זה יוביל את עבודתה במסגרת קבוצת המחקר במרכז סכוליון על אליטות בשלהי העת העתיקה.
בהמשך למספר מאמרים, ניהוף ניגשת לשלב את אגרת פאולוס אל הרומים במכלול הספרות העתיקה אשר פונה בשפה היוונית לקהלים רומים. בתוך כך משמש פילון כמפתח לבירור המאפיינים הרומים בפרשנות המקרא ובהגות של פאולוס. השוואה מדויקת של פאולוס ופילון מצביעה על אוריינטציה רומית הולכת וגוברת של שני המחברים היהודיים. מחקר זה גם מבהיר תהליכים של היפרדות בין היהדות לנצרות, כמו גם את עלייתה של הסופיסטיקה השנייה.
ניהוף משמשת כעורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", אשר שלושת גליונותיו הקרובים יתמקדו בנושאים ספציפיים: "בריאות, סביבה וטיפוח הגוף", "פילון האלכסנדרוני", ו"תרבות הויכוח בתולדות המחשבה היהודית". היא גם ערכה את הקובץ העברי "וזאת ליהודה : קובץ מאמרים המוקדש לחברנו, פרופ' יהודה ליבס" (בשיתוף עם רונית מרוז ויהונתן גארב; הוצאת מוסד ביאליק, 2012). הפעילות הענפה של ניהוף בשפות אחרות כוללת את הפרויקטים הבאים: היא עורכת עמיתה של הלקסיקון לעת העתיקה ולנצרות שיוצא בשפה הגרמנית, ובין היתר כתבה בו מחדש את הערך "אנטישמיות" לקראת מהדורתו האלקטרונית אשר צפויה להתפרסם בקרוב. במבוא לערך זה מצביעה ניהוף על הפגמים בולטים, בהשפעתה של האידיאולוגיה הנאצית, אשר העכירו את הכרכים הראשונים של הלקסיקון במהדורתו המקורית. ניהוף ערכה גם מספר קבצי מחקרים רב-תחומיים, ביניהם קובץ על אינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה (בשיתוף עם יהושע לוינסון; הוצאת מוהר סיבק, 2019); קובץ שעסק במסעות במזרח הרומי (הוצאת מוהר סיבק, 2017); קובץ על חיבורו של פילון "על הגירת אברהם" (בשיתוף עם ריינהרדט פלדמאייר; הוצאת מוהר סיבק, 2017); קובץ מאמרים נוסף על פרשנות הומרוס ופרשנות המקרא בעת העתיקה (הוצאת בריל, 2012). כמו כן, ניהוף יסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת, ופוליטיקה בעולם היווני-רומי", בהוצאת מוהר סיבק, ומכהנת בועדות העורכים של סדרת הספרים "מקורות ומחקרים ביהדות הקדומה" (הוצאת מוהר סיבק), ושל כתב העת "דת באימפריה הרומית" (הוצאת מוהר סיבק).
עבודתה של ניהוף זכתה לתמיכתם של מוסדות רבים, ביניהם הקרן הלאומית למדעים (7 מענקים), המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, מרכז איינשטיין "כרונוי" בברלין, הקרן הישראלית-גרמנית, קרן הומבולדט וקרן תיסן.
פרופ' חבר בחוג למחשבת ישראל. תחומי המחקר: פילוסופיה יהודית בעת החדשה.
פרופ' חבר בחוג למחשבת ישראל ובמשפטים. תחומי המחקר: פילוסופיה של המשפט.