צרו קשר

מזכירת החוג: גב' ענת חיים ג'אני
טל': 02-5883605
anatj@savion.huji.ac.il
שעות קבלה: יום א' 14:30-11:30, ימים ב'-ה' 13:00-10:00

ראשת החוג: פרופ' מארן ניהוף
maren.niehoff@mail.huji.ac.il

יועץ לתואר בוגר: ד"ר ריימונד ליכט
leichtreimund@googlemail.com

יועץ לתואר מוסמך: פרופ' בנימין פולק
benjamin.pollock@mail.huji.ac.il

כתובתנו:
החוג למחשבת ישראל
האוניברסיטה העברית, הר הצופים
ירושלים 9190501

סנן לפי

פרופ' מארן ניהוף

מארן ניהוף
ראשת החוג
פרופ' למחשבת ישראל ע"ש מקס קופר
בניין רבין, חדר 3111. שעת קבלה: יום ג', 12:15-11:15
02-5883579

מארן ר. ניהוף מכהנת כפרופסור מן המניין בקתדרה על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וכעת גם כראש החוג למחשבת ישראל. ניהוף עשתה את לימודיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטה החופשית בברלין ובאוניברסיטאות אוקספורד והארוורד, ומתמחה במחקר רב-תחומי של היהדות בעת העתיקה וספרות חז"ל, של ראשית הנצרות והתרבות היוונית-רומית. היא מפרסמת את פרות עבודתה בעברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית. בשנת תשע"ח היא שמשה כראש קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים, יחד עם ישי רוזן-צבי. קבוצה זו עסקה בעיון רב-תחומי של "האני, עיצוב העצמי ואינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה". במהלך סמסטר החורף תש"פ כיהנה ניהוף כעמיתת מחקר על שם מרטין הנגל באוניברסיטת טובינגן, גרמניה; ובסמסטר האביב תשפ"א היא תתארח באוניברסיטת קיימברידג' כעמיתת מחקר על שם בופור.

 

תחומי מחקר:

 

  • פילון אלכסנדרוני

שני חיבוריה האחרונים, האחד, על "פרשנות המקרא והלמדנות ההומרית באלכסנדריה" (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', תשע"א); השני, "פילון האלכסנדרוני. ביוגרפיה אינטלקטואלית" (הוצאת אוניברסיטת ייל,תשע"ח; תרגום לגרמנית, הוצאת מוהר סיבק, תשע"ט; תרגומים לעברית, לצרפתית ולאיטלקית עומדים להתפרסם), זכו בשנים תשע"א ותשע"ט, בהתאמה, בפרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח. ה"ביוגרפיה" זכתה גם בפרס השני ע"ש ג'ורדן שניצר של האגודה למדעי היהדות. ניהוף הוזמנה להוציא מחדש את חיבורו של פילון "על שכל בן אדם ישר הוא בן-חורין", עם תרגום אנגלי חדש ופירוש מפורט (בסדרת הפירושים לכתבי פילון בהוצאת בריל). מטרתה היא לפרש את החיבור של פילון לאור השיח הפילוסופי באותה העת, במיוחד לאור השיח הרומי על האבות כתקדים מוסרי. כעמיתת מחקר באוניברסיטת טובינגן, היא גם אירגנה כנס בינלאומי בנושא "פילון ומחברים דוברי-היוונית אחרים באימפריה הרומית". הכנס יתקיים ביולי תשפ"א בטובינגן ויפגיש חוקרים מתחומים שונים. לפניכן ניהוף ערכה שני כרכים בסדרה של כתבי פילון האלכסנדרוני בעברית (הוצאת מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים), אשר חתמו את תרגום כל כתביו ששרדו ביוונית.

 

  • פאולוס וראשית הנצרות

ניהוף חברה במערכת של כתב העת Novum Testamentum, ופירסמה מאמרים רבים על הברית החדשה, יוסטינוס מרטיר ואוריגנס. היא עובדת כעת על פרויקט מחקר הבוחן את האיגרת של פאולוס אל הרומים בהקשר השיח הרומי ולאור מחברים דוברי-יוונית אחרים שפנו לקהל הרומי. הפרדות הנצרות מהיהדות תיבחן במיוחד לאור פילון, יהודי הלניסטי אחר שהגיע לרומא ושוחח עם חכמיה. כמו כן, ניהוף  מכינה תרגום לעברית של דרשות אחדות של אוריגנס על ספר תהלים אשר התגלו אך לאחרונה בספרייה של מינכן (Ms Graecus 314 Staatsbibliothek Munich). דרשות אלה שופכות אור חדש על התרבות הארץ ישראלית בשלהי העת העתיקה, כולל התברות היהודית וספרות חז"ל.

 

  • היהדות ההלניסטית בקיסרה וספרות חז"ל

ניהוף מובילה פרויקט לשחזר את היהדות הלא-רבנית, דוברת-היוונית, בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. פרויקט זה מתבסס על הצלבה של מקורות מגוונים מתחומים שונים, שלא נחקרו עד כה ביחד, ויוביל לתובנות חדשות לגבי הרב-גוניות של היהדות ומגעיה עם העולם ההלניסטי-רומי. ניהוף כבר פירסמה מאמרים ראשונים שחושפים קולות יהודיים שלא נשתמרו בטקסטים עצמאיים ומצביעים על תרבות יהודית-הלניסטית פורחת בארץ ישראל, במיוחד בקיסריה.

בנוסף, הוזמנה ניהוף לערוך כרך מיוחד על היהדות העתיקה במסגרת הפרויקט האינצקלופדי "הפאולי החדש" בהוצאת בריל.

 

עריכה אקדמית

ניהוף התמנתה כעורכת של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל והחלה את עבודתה על הגליונים הקרובים שיוקדשו לנושאים נבחרים. בשלב מוקדם יותר היא ערכה את ספר היובל לכבוד יהודה ליבס, יחד עם רונית מרוז ויהונתן גארב ("וזאת ליהודה. קובץ מאמרים המוקדש לחברנו, פרופ' יהודה ליבס, לרגל יום הולדתו השישים וחמישה"; מוסד ביאליק והמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית, תשע"ב).

ניהוף גם ערכה אסופות מאמרים רב-תחומיים באנגלית ובגרמנית, ביניהן קובץ על "האני, עיצוב העצמי ואינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה" (ביחד עם יהושע לוינסון; הוצאת מוהר סיבק, תשע"ט); "מסעות במזרח האימפריה הרומית: דמיון ומציאות" (הוצאת מוהר סיבק, תשע"ז); וקובץ מאמרים על "הומרוס והמקרא בעיני פרשנים עתיקים" (הוצאת בריל, תשע"ב); "יציאתו של אברהם לדרך" (ביחד עם ריינהארד פלדמאיר, הוצאת מוהר סיבק, תשע"ז).

ניהוף יסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת, ופוליטיקה בעולם היווני-רומי", בהוצאת מוהר סיבק, והיא משמשת כחברה במערכת של סדרת הספרים "מקורות ומחקרים ביהדות הקדומה" (הוצאת מוהר סיבק), ושל כתב העת "דת באימפריה הרומית" (הוצאת מוהר סיבק).

 

מענקי מחקר

עבודתה של ניהוף נתמכת על ידי מגוון קרנות מחקר מגורמים שונים, וביניהם הקרן הלאומית למדעים, המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, מרכז איינשטיין "כרונוי" בברלין, הקרן הישראלית-גרמנית, קרן הומבולדט וקרן תיסן. 

 

ביבליוגרפיה נבחרת

  • New Pauly – Supplements: Ancient Judaism, (Brill, Forthcomming), ed.
  • Philo of Alexandria, Every Good Man is Free, (Brill, Forthcoming), ed.
  • Bible Exegesis and Homeric Scholarship in Alexandria (Cambridge 2011, paperback 2014) 
  • Philo of Alexandria. An Intellectual Biography (New Haven 2018, German translation Tübingen 2019, Hebrew, Italian and French translations forthcoming) 
  • Self, Self-Fashioning and Individuality in Late Antiquity (Tübingen: Mohr Siebeck, 2019), ed. together with Joshua Levinson
  • Homer and the Bible in the Eyes of Ancient Interpreters (Leiden, Brill 2012), ed.
  • Journeys in the Roman East: Imagined and Real (Tübingen, Mohr Siebeck, 2017), ed.
  • Abrahams Aufbruch. Philon von Alexandria, De Migratione Abrahami (SAPERE 30; Tübingen: Mohr Siebeck, 2017), ed. together with Reinhard Feldmeier.
  • כתבי פילון האלכסנדרוני, כרכים 4ב' ו5א', (ירושלים: מוסד ביאליק 2012, 2015), עורכת