צרו קשר

מזכירת החוג: גב' מאיה בן-שמחון
בניין מדעי הרוח, חדר 4603
קבלת קהל: יום א' 14:30-11:30, ימים ב'-ה' 13:00-10:00
טלפון: 02-5883605
דוא"ל:  mayabe@savion.huji.ac.il

 

ראש החוגד"ר ריימנוד ליכט
rwleicht@mail.huji.ac.il

יועצת לתואר בוגרד"ר קטרינה ריגו

caterina.rigo@mail.huji.ac.il

יועץ לתואר מוסמך: פרופ' בנימין בראון

benjamin.brown@mail.huji.ac.il

כתובתנו:
החוג למחשבת ישראל
האוניברסיטה העברית, הר הצופים
ירושלים 9190501

סנן לפי

פרופ' מארן ניהוף

מארן ניהוף
פרופ'
מארן
ניהוף
פרופ' למחשבת ישראל ע"ש מקס קופר
בניין רבין, חדר 3111. שעת קבלה: יום ג', 12:15-11:15
02-5883579
maren.niehoff@mail.huji.ac.il

מארן ר. ניהוף מכהנת כפרופסור מן המניין בקתדרה ע"ש מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ניהוף עשתה את לימודיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטה החופשית בברלין ובאוניברסיטאות אוקספורד והארוורד, ומתמחה במחקר רב-תחומי של היהדות ההלניסטית וספרות חז"ל, של הנצרות המוקדמת ושל התרבות היוונית-רומית. ניהוף זכתה בפרס לאופולד-לוקאס לשנת 2022, ויזמה קבוצת מחקר במרכז סכוליון (האוניברסיטה העברית, 2022-5), בנושא "עלייתן של אליטות מקומיות בשלהי העת העתיקה: בין מערב למזרח". ניהוף זכתה גם במענק הקרן הלאומית למדע לפרויקט מחקר על "היהדות ההלניסטית בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. מעבר למקורות חז"ל" (2021-2024). בספטמבר 2021 ניהוף תישא את הרצאת קרן קארל פרידריך פון סימנס במינכן. בסמסטר האביב 2021, היא תתארח באוניברסיטת קיימברידג' כ"חוקרת בופור", וכאורחת המחלקה ללימודים קלאסיים. מאז שנת 2019 היא מובילה פרויקט מחקר על מקומו של הזמן בעיצוב הזהות היהודית בשלהי העת העתיקה, במסגרת פרויקט כרונוי במרכז הרב-תחומי איינשטיין בברלין. במהלך סמסטר החורף 2019-20 כיהנה כעמיתת מחקר ע"ש מרטין הנגל באוניברסיטת טובינגן, גרמניה. בשנה האקדמית 2017-8, שימשה כראש קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים, בנושא "האני ואינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה, (יחד עם ישי-רוזן צבי).

 

תחומי המחקר:

פילון מאלכסנדריה

ניהוף שוקדת כעת על חיבורו של פילון "על שכל אדם ישר הוא בן חורין", שאותו היא מתרגמת מחדש לאנגלית ומפרשת באופן שיטתי במסגרת סדרת הפירושים לכתבי פילון בהוצאת בריל. במאמר חדש ניהוף מראה כי החיבור נכתב בהקשר המשלחת של פילון לרומא, ומציג את הפילוסופיה היוונית ואת היהודית באדרת רומית. טיוטה ראשונה של הפירוש לסעיפים 98-130 בחיבור, אשר עוסקים במשוררים וספרים רומים-יוונים, מצביעה על תרומתו הייחודית של פילון לדיונים הערים בתקופה בין מלומדים רומים-יוונים. עבודתה של ניהוף על חיבורו זה של פילון ניזונה ממחקריה הקודמים. שני ספריה האחרונים, הראשון, על פרשנות המקרא והלמדנות ההומרית באלכסנדריה (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2011); השני, ביוגרפיה אינטלקטואלית של פילון מאלכסנדריה (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2018; תרגום לעברית, 2021), זכו בשנים 2011 ו-2019, בהתאמה, בפרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח; השני שבהם, ה"ביוגרפיה", זכה גם בפרס השני ע"ש ג'ורדן שניצר של האגודה למדעי היהדות. כעמיתת מחקר ע"ש מרטין הנגל באוניברסיטת טובינגן אירגנה ניהוף כנס בינלאומי בנושא "פילון ומחברים יווניים אחרים באימפריה הרומית". הכנס נדחה בשל התפרצות מגפת הקורונה, ומתוכנן להתקיים במאי 2022, בטובינגן. בשלב מוקדם יותר של עבודתה, ערכה ניהוף שני כרכים בסדרה העברית של כתבי פילון האלכסנדרוני, אשר חתמו את תרגום כל כתביו מיוונית לעברית. גיליון קרוב של כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל" שבעריכתה יוקדש לפילון.

היהדות ההלניסטית בשלהי העת העתיקה (במיוחד בקיסריה)

בהמשך למספר מאמרים פרי עטה, ניהוף שוקדת על פרויקט מחקר חדש שיחשוף את היהדות ההלניסטית בארץ ישראל אשר שגשגה לצידה של תרבות חז"ל, אך לא השתמרה בכתבים עצמאיים. היא תעשה שימוש במקורות מגוונים מהקשרים דתיים שונים אשר עד כה נקראו במנותק אלה מאלה בשל מגבלות דיסציפלינריות ולשוניות. מקור משמעותי חדש הוא כתב יד שהתגלה לאחרונה וכולל את דרשותיו של אב הכנסייה  אוריגנס על ספר תהלים . כתב יד זה טרם זכה לתרגום לשפות מודרניות ושופך אור חשוב על חיי התרבות והדת של קיסריה במאה השלישית. ניהוף כבר חשפה היבטים תרבותיים ראשונים של הדרשות, כגון התיאטרון והמשחקים האולימפיים. פרויקט מחקר זה יוביל את עבודתה במסגרת קבוצת המחקר במרכז סכוליון על אליטות בשלהי העת העתיקה.

אגרת פאולוס אל הרומים בהקשרה ההיסטורי

בהמשך למספר מאמרים, ניהוף ניגשת לשלב את אגרת פאולוס אל הרומים במכלול הספרות העתיקה אשר פונה בשפה היוונית לקהלים רומים. בתוך כך משמש פילון כמפתח לבירור המאפיינים הרומים בפרשנות המקרא ובהגות של פאולוס. השוואה מדויקת של פאולוס ופילון מצביעה על אוריינטציה רומית הולכת וגוברת של שני המחברים היהודיים. מחקר זה גם מבהיר תהליכים של היפרדות בין היהדות לנצרות, כמו גם את עלייתה של הסופיסטיקה השנייה.

 

עריכה מדעית:

ניהוף משמשת כעורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", אשר שלושת גליונותיו הקרובים יתמקדו בנושאים ספציפיים: "בריאות, סביבה וטיפוח הגוף", "פילון האלכסנדרוני", ו"תרבות הויכוח בתולדות המחשבה היהודית". היא גם ערכה את הקובץ העברי "וזאת ליהודה : קובץ מאמרים המוקדש לחברנו, פרופ' יהודה ליבס" (בשיתוף עם רונית מרוז ויהונתן גארב; הוצאת מוסד ביאליק, 2012). הפעילות הענפה של ניהוף בשפות אחרות כוללת את הפרויקטים הבאים: היא עורכת עמיתה של הלקסיקון לעת העתיקה ולנצרות שיוצא בשפה הגרמנית, ובין היתר כתבה בו מחדש את הערך "אנטישמיות" לקראת מהדורתו האלקטרונית אשר צפויה להתפרסם בקרוב. במבוא לערך זה מצביעה ניהוף על הפגמים בולטים, בהשפעתה של האידיאולוגיה הנאצית, אשר העכירו את הכרכים הראשונים של הלקסיקון במהדורתו המקורית. ניהוף ערכה גם מספר קבצי מחקרים רב-תחומיים, ביניהם קובץ על אינדיבידואליות בשלהי העת העתיקה (בשיתוף עם יהושע לוינסון; הוצאת מוהר סיבק, 2019); קובץ שעסק במסעות במזרח הרומי (הוצאת מוהר סיבק, 2017); קובץ על חיבורו של פילון "על הגירת אברהם" (בשיתוף עם ריינהרדט פלדמאייר; הוצאת מוהר סיבק, 2017); קובץ מאמרים נוסף על פרשנות הומרוס ופרשנות המקרא בעת העתיקה (הוצאת בריל, 2012). כמו כן, ניהוף יסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת, ופוליטיקה בעולם היווני-רומי", בהוצאת מוהר סיבק, ומכהנת בועדות העורכים של סדרת הספרים "מקורות ומחקרים ביהדות הקדומה" (הוצאת מוהר סיבק), ושל כתב העת "דת באימפריה הרומית" (הוצאת מוהר סיבק).

 

מענקי מחקר:

עבודתה של ניהוף זכתה לתמיכתם של מוסדות רבים, ביניהם הקרן הלאומית למדעים (7 מענקים), המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, מרכז איינשטיין "כרונוי" בברלין, הקרן הישראלית-גרמנית, קרן הומבולדט וקרן תיסן. 

 

ביבליוגרפיה נבחרת:

בעברית:

  • פילון האלכסנדרוני. ביוגרפיה אינטלקטואלית (ירושלים תשפ"א).
  • (עורכת) כתבי פילון האלכסנדרוני, כרכים 4ב' ו5א', (ירושלים תשע"ב, תשע"ה).
  • (עורכת) וזאת ליהודה. קובץ מחקרים המוקדש לחברנו, פרופ' יהודה ליבס (ירושלים תשע"ב, יחד עם רונית מרוז ויהונתן גארב).
  • "חוקר תהלים יהודי בגלוסה של אוריגנס: בעקבות היהדות ההלניסטית בקיסריה", ציון תשפ"ב.
  • "תחרויות אתלטיות כסממנים של זהות דתית בקיסריה. תובנות מהדרשות החדשות של אוריגנס, הסופיסטיקה השנייה וספרות חז"ל." ייצא לאור בהיסטוריה.

בשפות אחרות:

  • Philo of Alexandria, Every Good Man is FreeTranslation, Introduction and Commentary (Brill, Forthcoming).
  • Bible Exegesis and Homeric Scholarship in Alexandria (Cambridge 2011, paperback 2014) 
  • Philo of Alexandria. An Intellectual Biography (New Haven 2018, German translation Tübingen 2019, Hebrew  translation 2021, Italian and French translations forthcoming) 
  • Self, Self-Fashioning and Individuality in Late Antiquity (Tübingen: Mohr Siebeck, 2019), ed. together with Joshua Levinson
  • Homer and the Bible in the Eyes of Ancient Interpreters (Leiden, Brill 2012), ed.
  • Journeys in the Roman East: Imagined and Real (Tübingen, Mohr Siebeck, 2017), ed.
  • Abrahams Aufbruch. Philon von Alexandria, De Migratione Abrahami (SAPERE 30; Tübingen: Mohr Siebeck, 2017), ed. together with Reinhard Feldmeier.